על חוק הפרטיות שמעתם?

ב־14 באוגוסט 2025 נכנס לתוקפו תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות – ומהר מאוד הוא הפך לשיחת היום בקרב בעלי עסקים, ועדי בתים וגם אנשים פרטיים שמחזיקים מצלמות אבטחה.
אבל מה זה אומר בפועל? איך זה נוגע לכל אחד מאיתנו? ולמי בכלל יש אחריות?

במאמר הזה נעבור שלב־שלב על התהליך, על הסכנות, ונבין יחד מי באמת אחראי לעמוד בדרישות החוק.

מהו תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות?

התיקון נועד להתאים את החוק לעידן המצלמות והמעקב הדיגיטלי. עד עכשיו, הרבה אנשים התקינו מצלמות בלי לחשוב יותר מדי על ההשלכות החוקיות. היום – זה כבר סיפור אחר:

• לרשות להגנת הפרטיות יש סמכויות אכיפה חדשות – פיקוח, חקירה וקנסות.

• כל אדם שמצולם יכול להגיש תביעה אזרחית עד 10,000 ₪ גם ללא הוכחת נזק.

• יש דרישות ברורות לגבי שילוט, שמירת מידע ואבטחת נתונים.

במילים אחרות – אם עד היום המצלמות הגנו עלינו, עכשיו הן עלולות להפוך גם לנטל משפטי אם לא מטפלים בהן נכון.

מה דורש החוק?

1. שלט ברור ותקני – חייב להיות מוצב בכל מקום מצולם, עם ציון מטרת הצילום ופרטי אחראי המאגר.

2. שמירת הקלטות לתקופה מוגבלת – לרוב עד 30 יום, אלא אם יש אירוע חריג שמצדיק שמירה נוספת.

3. אבטחת מידע – גישה מוגבלת, סיסמאות חזקות, הצפנה ואמצעים טכנולוגיים למניעת דליפה.

4. נוהל פניות – לכל אדם יש זכות לדעת אם צולם ולבקש מידע.

5. רישום מאגר – במקרים מסחריים או נרחבים יש חובה לדווח לרשות.

מה הסכנות באי־עמידה?

• קנסות מנהליים כבדים מהרשות להגנת הפרטיות.

• תביעות אזרחיות מצד כל מצולם, עד 10,000 ₪ לכל אדם – גם אם לא נגרם נזק בפועל.

• פגיעה במוניטין – עסק שנתפס כמי שלא שומר על פרטיות לקוחות או עובדים, עלול לסבול מאובדן אמון.

• סיכון תפעולי – מערכת מצלמות לא תקינה משפטית עלולה להפוך לבעיה במקום לכלי הגנה.

מי אחראי לעמוד בחוק?

כאן חשוב לעשות סדר:

• האחריות המשפטית תמיד על הלקוח – בעל העסק, ועד הבית או בעל הבית.

• המתקין או נותן השירות – לא אחראי משפטית, אבל כן מחויב מקצועית ליידע ולהציע פתרונות.

• ניתן להיעזר בגורם חיצוני (כמו חברת ניהול או ספק שירותים) שיפעל כ"אחראי מאגר מטעם", אבל הבעלות המשפטית נשארת אצל הלקוח.

איך מתמודדים נכון?

הצעד החכם הוא לא לחכות לביקורת או תביעה, אלא להיערך מראש:

• לבצע סקר פרטיות – מיפוי מצלמות, בדיקת שילוט, שמירת הקלטות.

• להציב שלטים תקניים וברורים.

• לוודא שהמערכת מאובטחת ומוגנת מגישה לא מורשית.

• להחזיק נוהל מסודר לטיפול בפניות של אנשים שצולמו.

לסיכום

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות משנה את כללי המשחק – הוא לא נועד לעצור שימוש במצלמות, אלא להבטיח שהשימוש נעשה בצורה חוקית, הוגנת ושקופה.

הסיכון הכלכלי והמשפטי למי שלא עומד בחוק גדול, אבל החדשות הטובות הן שעם מעט סדר וידע אפשר להימנע מהכול – ולהמשיך ליהנות מהגנה אמיתית.